נחום נ' פרח יחסי ציבור ויזמות בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה על סך של 50,000 ₪, בגין אפליה אסורה מצד הנתבעים, עת התובע רצה להיכנס למועדון, אולם לכאורה סורב בשל גוון עורו.

הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה מטעמה וניתן נגדה פסק-דין בהיעדר הגנה ביום 8.11.12.

נתבע 2, יניב קניאס, גם הוא לא הגיש כתב הגנה. בחקירתו הנגדית הוא מציין, כי הוא יודע על התביעה שהוגשה נגדו וכי הוא ער לכך שלא הוגש כתב הגנה מטעמו. ולדבריו: "לא מעניין אותי שהגיע אלי הביתה כתב תביעה על סך 50,000 ₪. יש לי חובות. אגיע עמם גם להסדר".

בהחלטה בדיון ההוכחות מיום 9.3.14 נקבע, כי במידה שיוגש לבית המשפט אישור מסירה תקין המעיד על המצאה כדין של התביעה לנתבע 2, יינתן גם נגדו פסק-דין בהיעדר הגנה.

הנתבע 3, יניב רחמני, הגיש כתב הגנה מטעמו.

טענות התובע

לטענת התובע, ביום 13.1.12 בשעה 23:50 הגיע למועדון/פאב ציבורי בשם ה"אליזבת" אשר בבעלות הנתבעת 1 [להלן: "המועדון" ו/או "האליזבת"]. לטענתו, סלקטורית, מטעם הנתבעת 1, שאלה אותו "האם הוא מוזמן?" והוא השיב כי מדובר במסיבה של מר עופר זמיר וכי הוא כלל לא ידע שצריך הזמנה. לטענתו, הסלקטורית הסבירה, כי יוכל להיכנס למועדון רק אם היא תקבל מסרון בו מצוין כי התובע הוא מוזמן. מנגד, שני חברים שהתלוו אליו (אוריין דנינו וצחי הלפרין), שהינם בעלי צבע עור בהיר משל התובע, ביקשו להיכנס למועדון והוכנסו על-ידי אותה סלקטורית, ללא בעיה, ומבלי שנתבקשו להציג הזמנה או מסרון, בעוד התובע לא הוכנס למועדון ונותר מאחור.

בהתנהגות זו, טוען התובע, הפלתה אותו הנתבעת 1 בשל צבע עורו ומראהו המזרחי והמחוספס. התובע טוען, כי נגרמה לו עוגמת נפש, השפלה ותסכול שקשה להסביר.

טענות הנתבע 3

בכתב ההגנה מטעמו טוען הנתבע 3, כי נגרם לו נזק ראייתי מהתנהלותו הרשלנית של התובע, בכך שהגיש את כתב התביעה המקורי רק ביום 30.4.12, דהיינו בשיהוי וכי הגיש את כתב התביעה המתוקן בשיהוי גדול יותר, רק ביום 13.1.13, למעלה משנה לאחר הגשת כתב התביעה המקורי. כן טוען הנתבע 3 בתצהירו, כי המועדון כלל אינו קיים עוד ואין באפשרותו להציג ראיות בפני בית המשפט, אשר היו ברשותו בסמוך למועד האירוע, כגון מצלמות אבטחה.

הנתבע 3 מצהיר, כי הוא מכר את מניותיו לנתבע 2 עוד במהלך שנת 2009 ומאז אין לו כל נגיעה למועדון ולמתרחש בו. לטענתו, אין ביכולתו לדעת מה התרחש במועד האירוע לו טוען התובע ואין לו כל יריבות עם התובע. הנתבע 3 מצהיר, כי כל ידיעותיו אודות האירוע נלמדות לראשונה מכתב התביעה.

לטענתו, הנתבע 2, שהיה צריך לדאוג להעברת המניות אצל רשם החברות במועד העברתן בפועל בשנת 2009, לא עשה זאת, אלא רק ביום 12.9.12, דבר שלא היה ידוע לנתבע 3. לטענת הנתבע 3, זוהי הסיבה כי שמו הופיע כאחד מבעלי המניות של הנתבעת 1 ברשם החברות. הוא הדגיש, כי בפועל, במועד האירוע (3.1.12) לגביו טוען התובע, הוא לא היה מעורב בניהול הנתבעת 1. להוכחת טענתו, צירף הנתבע 3 תצהיר של הנתבע 2, המאשר כי נפלה שגגה בעת דיווח העברת המניות, אשר גם במועד הגשת התצהיר, טרם דווחה.

בנוסף, טוען הנתבע 3, כי גם כאשר היה בעל מניות, כאמור עוד לפני שהתרחש האירוע נשוא התביעה, הוא טיפל בענייני כספים ולא נטל חלק פעיל בכניסת מבלים למועדון, לפיכך טוען הנתבע 3 כי התביעה נעדרת כל עילת תביעה כלפיו.

יתרה מזאת טוען הנתבע 3, כי התובע פועל בחוסר תום לב שכן לא טרח לפנות לנתבעת או למי מטעמה בכתב לבירור הנושא, קודם להגשת התביעה דנן.

הנתבע 3 מציין, כי הוא עצמו בן למשפחה מהעדה העירקית וכי גוון עורו שלו כהה, לכן טענותיו של התובע לכך שהוא גרם לאפלייתו בכניסה למועדון, מגוחכות ותלושות מהמציאות.

הנתבע 3 מסביר בתצהירו, כי הסיבה העיקרית בעטיה נמנעה כניסתו של התובע למועדון, נעוצה בעובדה שבאותו הערב התקיים אירוע "ליין סגור", של המפיק עומר זמיר ורק מוזמנים נכנסו והתובע לא נכלל ברשימת המוזמנים.

ראיות התובע

עדותו של התובע, אלעד נחום, [להלן: "התובע"]

טענותיו של התובע בתצהיר עדותו הראשית הובאו בפרק טענות התובע ולא אחזור עליהן בשנית.